מריחואנה

קנאביס (או קנבוס) הוא סם פסיכואקטיבי-פסיכדלי המופק מחלקים של הצמח קנאביס סאטיבה. מהצמח מופקים מריחואנה וחשיש, שהשימוש בהם הוא בדרך של עישון, אידוי או אכילה. הקנאביס מוגדר במדינות רבות כסם שייצורו, מכירתו וצריכתו בלתי חוקיים, לעומת זאת במדינות אחרות הינו חוקי, ולאחרונה ישנה לגאליזציה חלקית שלו בתחומי כמה ממדינות מערב אירופה. הסם נצרך לרוב בצורת עישון ושאיפה והשפעתו הינה לרוב למשך שעות ספורות בלבד.

החומרים הפעילים בסם הם חומרים ממשפחת הקנבינואידים, ובעיקר Δ-9THC‏ (Delta-9-Tetra-Hydro-Cannabinol). לחומרים אלו יש השפעות פסיכואקטיביות ופיזיולוגיות רבות.

ידוע על צריכת קנאביס בעבר הרחוק, אך בתחילת המאה העשרים החלה עלייה בשימוש בקנאביס למטרות הנאה ולמטרות דתיות.

השימוש בקנאביס כסם משכר היה נפוץ בהודו בסביבות המאה החמישית. הקנאביס עובד שם בשלוש צורות:

• תערובת עישון מעלים ופרחים, דומה למריחואנה המודרנית, שנקראה “גאנג’ה”.
• משקה בריכוז נמוך הכולל גבעולים ועלים של הצמח (מופק מצמחים הגדלים פרא), שנקרא “בהאנג”.
• חומר קשה בריכוז גבוה, המופק משרף הקנאביס, דומה לחשיש. נקרא “צ’אראס” (או “ג’אראס”).

השימוש בקנאביס היה ידוע בין בני המעמדות הנמוכים שהיו משתכרים בו בסוף היום, וגם בין בני הקאסטות הגבוהות שהשתמשו בו למטרות דתיות, וכתחליף לאלכוהול (האסור עליהם).

מהודו התפשט השימוש בקנאביס כסם משכר לשאר אסיה ולמזרח התיכון. ישנם הטוענים כי השימוש בקנאביס במזרח התיכון בעת העתיקה התפתח במקביל לשימוש בהודו, אך הראיות לכך מצומצמות. בניגוד לעדויות הכתובות הרבות בספרי הדת ההודים, קיימים אזכורים מעטים של הסם בכתובים מהמזרח התיכון. במקרא אין השימוש האישי בסמים מוזכר כלל, ובכתבים היווניים קיימים רמזים בלבד לשימוש בקנאביס, ופירושם שנוי במחלוקת.

בימי הביניים התפשט השימוש בקנאביס (בעיקר בצורת חשיש) במזרח התיכון וחדר לתרבות האסלאמית. בשל האיסור הדתי על שתיית משקאות חריפים, החשיש הפך לסם נפוץ בקרב המוסלמים (ועודנו כזה). בשלב זה השימוש בקנאביס כסם עוד לא היה קיים באירופה, אך היה מוכר לאירופאים כתופעה מזרחית: הפלישה הערבית לספרד במאה ה-10 חשפה את האירופאים לסוד “סם הקסם מהמזרח”. הסם זכה לתשומת לב מיוחדת בעקבות פעילות כת החשישיים [8] שלהם מיוחסת המצאת הטרור. הם נהגו לשלוח את חסידיהם המסוממים לרצוח אזרחים שדעותיהם לא נעמו להם.

במהלך המאה ה-19 השתמשו האירופאים בקנאביס בעיקר כתרופה לשיכוך כאבים (צמח הקנאביס שימש בייצור סיבים, והיווה גידול חשוב ומרכזי עבור תעשיית האריגים). כיבוש מצרים בידי נפוליאון היה הגורם העיקרי לחדירת השימוש בקנאביס כסם לאירופה. החיילים והמדענים שחזרו ממצרים הביאו עימם ידע על תכונותיו המשכרות, שיצר עניין ציבורי ומדעי. עם זאת, השימוש בסם בצרפת החל בקרב חוגים מצומצמים בלבד: אמנים, סופרים ואינטלקטואלים. השימוש העממי הנרחב במדינות המערב החל בארצות הברית.

את צמח הקנאביס גידלו בארצות הברית, כמקור לסיבים, עוד מראשית ההתיישבות המערבית בה. שימוש בצמח כסם הופיע בתחילת המאה ה-20. רבים מייחסים את החדירה הראשונים של השימוש להשפעתם של מהגרים מקסיקנים ושל נוכחותם של חיילים אמריקאים במרכז אמריקה. בשנות ה-20 וה-30 הוא נקשר בתרבות הג’אז, שרבים מאמניה הבולטים השתמשו בסם.

בשנות ה-60 התרחב השימוש במהירות בקרב האוכלוסייה הצעירה, והיווה את אחד מסממניה של המהפכה התרבותית שהתרחשה בתקופה הזו. התרחבות זו בשימוש, בארצות הברית, הקרינה על שאר ארצות המערב.

כתוצאה מתהליך ההתפשטות שהתרחש מסוף המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, סם הקנאביס הפך מתופעה מקומית בהודו ובמזרח התיכון לתופעה כלל עולמית. השימוש נפוץ גם במדינות מפותחות, כמו אנגליה או גרמניה, וגם במדינות העולם השלישי (אפריקה, דרום אמריקה וכדומה). בד בבד עם התפשטות הסם, התפשטה ההתנגדות הממשלתית כנגדו וכיום הוא בלתי חוקי ברוב מדינות העולם.

THC מתקשר לקולטנים ייחודיים במוח

THC אינו מביא שום תועלת למוח. THC מוצא תאי עצב שבהם יש קולטנים (רצפטורים) ייחודיים שנקראים קולטנים לקנאבינואידים ואז הוא מתקשר לאותם קולטנים.

כאשר THC מתקשר לתא עצב, החומר מתערב (ופוגע) בפעולה הנורמאלית של התקשורת בין תאי העצב. אתה יכול להשוות זאת לתקלה שנגרמת בשירותי הטלפון שעשויה להיגרם בשל משתמשים רבים שמתקשרים בטלפון בבת אחת. אם תא עצב מס’ 1 צריך “לומר” משהו לתא עצב מס’ 2 כדי ליצור זיכרון חדש ו-THC מתערב באמצע, המסר לא יעבור כנראה.

בחלקים מסוימים של המוח, מצויים ריכוזים גבוהים של קולטנים לקנאבינואידים. אזורים אלה הם: היפוקמפוס, המוח הקטן (מוחון, סרבלום), הגנגליונים הבזאליים וקליפת מוח.

THC גורם לקשיי למידה וזכירה

ההיפוקמפוס הוא חלק של המוח ששמו מצחיק אך הוא בעל תפקיד עצום. הוא אחראי על כמה סוגים של למידה וזכירה.

התערבות בתפקוד ההיפוקמפוס גם יכולה להביא לאיבוד הזיכרון לזמן ממושך. בניסויים שנערכו בחיות מעבדה נמצא ששימוש בהרבה THC במשך תקופה ארוכה עשוי להרוס תאי עצב בהיפוקמפוס. אם זה קורה לעכברים, ישנם סיכויים מרביים שזה קורה גם לבני אדם שמעשנים מריחואנה.

נהיגה לאחר עישון מריחואנה היא מסוכנת

המוח הקטן (cerebelum) הוא חלק במוח האחראי על מרבית השמירה על שיווי המשקל (איזון) והקואורדינציה. כאשר THC חודר למוח הקטן הוא הופך את הבעיטה בכדור במשחק כדורגל או את קליעת הכדור לסל למשימות שקשה מאד לבצע אותן.

THC גם פוגם בפעילות של הגנגליונים הבזליים, חלק נוסף במוח שמעורב בוויסות התנועתיות.

פעולות אלה של ה- THC עשויות לגרום אסונות בדרכים. ממצאי מחקר מראים שלנוהגים לאחר שימוש במריחואנה תגובות איטיות, כושר שיפוט לקוי, קשיים בציות לתמרורים ובהגבה לקולות. באחד המחקרים בקרב 150 נהגים פזיזים נמצאו 33 מהם חיוביים למריחואנה בבדיקות. במחקר שנערך לאחרונה בקנדה בקרב נהגים שנהרגו או נפצעו קשה בתאונות דרכים נמצא כי 19.5% מהם השתמשו במריחואנה.

עישון מריחואנה עשוי לגרום לסרטן בריאות

רשימת התוצאות השליליות של שימוש במריחואנה הולכת ומתארכת. עישון מריחואנה מגדיל את הסיכון להתקף לב. עישון מריחואנה עשוי לגרום לסרטן בריאות משום שיש בו חומרים מסרטנים כמו בעישון הטבק. ובנוסף, מעשני מריחואנה נוהגים לשאוף שאיפות עמוקות יותר ממעשני הטבק ולהחזיק את העשן זמן ממושך יותר בריאות. כך נכנס עשן רב יותר לריאות. לכן עשוי עישון מריחואנה להגדיל את הסיכון לסרטן בריאות יותר מעישון הסיגריות.

ומה עם מריחואנה רפואית?

ל- THC , המרכיב הפעיל העיקרי במריחואנה יש השפעות שאותן אפשר לנצל לטיפול במגוון של בעיות בריאות. זהו המרכיב העיקרי בטבלית לטיפול בהקאות בקרב חולי סרטן שמקבלים כימותרפיה, וכן להגברת התיאבון בקרב חולי איידס תשושים. חוקרים ממשיכים לבדוק שימושים רפואיים נוספים של הקנבינואידים.

עם זאת, אין לסמוך על עישון מריחואנה לצורכים רפואיים משום שכמות ה- THC במריחואנה אינה תמיד זהה. לכן, אין זה בטוח ומועיל לצרוך את החומר משום שאף פעם אי אפשר לדעת מהי כמות ה- THC שאתה מקבל. יותר מזה, ההשפעות השליליות של עישון מריחואנה על הריאות מבטלות את ההסתייעות המסוימת שעשויה להיות בזה לכמה חולים.

מעט מאד ידוע על מאות החומרים הכימיים האחרים שמצויים במריחואנה , בנוסף ל- THC , ועל השפעותיהם השליליות האפשריות על מטופלים במצבים רפואיים שונים

על אף שנחשב כסם קל שמתחיל לצבור פופולאריות במדינות רבות- הוא יכול לגרום להתמכרות ולהשפיע לרעה על איכות החיים, תהליך גמילה ממריחואנה הוא אינו משהו שצריך לקחת בקלות ראש ויש להתייעץ עם מומחה.